החווה האורגנית במרחביה

עם גידול הדרישה לירק אורגני, הולכות ומשתנות שיטות הגידול המסורתיות.

תאגידים גדולים ורשתות מזון המזהים את פוטנציאל השוק משתלטים גם על תחום זה. המטרה היא רשת חנויות המציגה מגוון ירקות ופירות גדול לאורך כל השנה, דבר המושך יותר לקוחות ומגדיל את סל הקנייה. הדרישה מהחקלאי האורגני משתנה, עליו לנטוש את שיטות הגידול המסורתיות, התומכות במגוון ביולוגי, בגישות הוליסטיות, בהצמדות ללוח הזמנים הטבעי ולספק מסה גדולה של ירק על מנת להבטיח אספקה שוטפת לרשת. התוצאה היא שכיום רוב החקלאים האורגנים בארץ מתמחים בגידול בודד ובתמורה מקבלים הבטחה להכנסה שנתית שוטפת.

השינוי משתלם לרשת הגדולה ולחקלאי. האם השינוי משתלם גם לצרכן? מה עלינו לבדוק בבואנו לרכוש מזון אורגני? האם התווית האורגנית לבדה מבטיחה לנו שאנחנו במקום הנכון?

גידול זן בודד על שטח נרחב הוא חלומם של המזיקים:  הירק האהוב מוגש בשפע, אין צורך להתחרות, לא משנה מי יגיע ראשון, כולם משתתפים בחגיגה. זהו המקום האידיאלי להתרבות. קצב ההתפשטות הוא מהיר והפגיעה בגידול בלתי נמנעת. החקלאי נדרש להדברה מסיבית, מניעתית וטיפולית, אם הגידול ייפגע תאבד כל הכנסתו השנתית ולכן עליו לטפל במזיקים. חומרי הדברה מותרים בשימוש אורגני הם עדיין חומרי הדברה ויש להקפיד על מינון מזערי ולהפעיל שיקול דעת בשימוש בהם. קטילת מזיקים בכל דרך תגרום להפחתתם אך יחד איתה יקטלו גם הטורפים הטבעיים, מה שיגביר שוב את קצב התרבות המזיק, עלייה במינון החומר הקוטל וחוזר חלילה...

התוצאה: ירק נטול ערכים תזונתיים ועשיר ברעלים.

שורש חזק-ירק בריא: שורש שלא צריך ל"הילחם" על מקומו מול צמחים שכנים הוא קצר וחלש ובהתאמה גם הירק אותו הוא נושא. צמחים מכל סוג גדלים באופן טבעי לצד זנים אחרים, כך קבע הטבע וזו דרכו ליצור ירק עמיד, חזק ועשיר במרכיבים בריאים. חקלאי אורגני שמחליף את הגישה ההוליסטית בגישה חומרנית מנקה את הסביבה מצמחייה טבעית ומפר את האיזון הטבעי.

התוצאה: ירק דל במרכיבים בריאים, הבטחת דור המשך חלש ופגיעה בסביבת חיים.

מי קובע את לוחות הזמנים? חקלאי אורגני שמתחייב לאספקה שוטפת ותלוי כלכלית בתאגיד מתקשה לעמוד בלוחות הזמנים של הטבע. עליו לדחוק את הקרקע לייצר עוד מהזן הגדל, עליו לעבור לפתרונות מהירים ואפקטיביים ואיתם לפגיעה בטיב הירק, בסביבת הגידול ובאדמה, זמן מתורגם לכסף וכסף הוא המדד להצלחה.

התוצאה: ויתור על העקרונות האורגניים- החקלאות האורגנית המסורתית דורשת סבלנות, היא קשובה לשטח, מעודדת פעילות ביולוגית על הקרקע ובתוכה ומתקיימת לאורך זמן, יש להרבות בזנים ולשלב גידולים בין הצמחייה הקיימת ולא להשמידה, יש לקבל את המזיקים כדיירים וותיקים ובמקביל לעודד אוכלוסיות טורפים, מחזורי חיים ותהליכים מקומיים. זהו תהליך ארוך ומתמשך עם העמקה מוסרית וראייה של האדם, הצמחייה, החי, הקרקע והאוויר כמערכת אחת בלתי נפרדת.

אפקט הבומרנג: רשתות מזון וחקלאים אורגנים שמשתפים פעולה עם מערכת ההופכת את השיטה האורגנית לפס יצור מהיר ואפקטיבי תורמים לפגיעה בעקרונות האורגניים ולהטעיית הצרכן האורגני.

התוצאה: התרחקנו שנות אור מהמטרה: שמירה על בריאותנו, בריאות הקרקע, בריאות בעלי החיים, טיב הצמחים, שימור סביבה ומחזורי חיים, אחריות על איכות החיים של הדורות הנוכחיים, הדורות הבאים והסביבה.

הקרב אבוד? ממש לא. זה בידיים שלנו.

מה עושים? חוברים לחוות קטנות המשמרות שיטות מסורתיות ובכך מעודדים עוד חקלאים להעז להקימן. מצטרפים לקואופים אזוריים הרוכשים תוצרתם ממגדלים אורגנים קטנים. מנסים ומעיזים להקים גינה אורגנית קטנה באזור המגורים, או מצטרפים לגינות קהילתיות.

החברות בקהילה אורגנית מעודדת קשר עם הקרקע, תורמת לריפוי האדמה, לשימור ערכים של חברות ועזרה הדדית, לשמירה על המגוון הביולוגי המקומי, לנגישות למזון נקי מרעלים ובעל חוזק טבעי, להוגנות סביבתית ואחריות כלפי ילדנו ונכדנו. חווה קטנה שתיתמך ע"י משפחות תתרחב לשטחים נוספים הקרובים לאזורי מגורים ותרחיב סביבם את האזורים הפוריים והבריאים.

הגישה שרואה באדמה, בסיס קיומנו, מקור להתעשרות היא גישה שלא הולכת יד ביד עם העקרונות האורגניים ועלינו מוטלת חובה מוסרית להתרחק ממנה.